הסיפור המלא שלי ואיך הגעתי לכל זה?
הסיפור המלא שלי ואיך הגעתי לכל זה?
נעים להכיר, לידור יוסף שלום, בן 26
אני עוסק בריפוי רוחני-אנרגטי שורשי עמוק,
על מנת להסביר נשתמש באנלוגיה;
נניח יש לכם נורית אדומה דלוקה שמעידה על תקלה ברכב בלוח השעונים,
ברפואה מערבית ינסו לתקן את הנורית עם תרופות וניתוחים.
ברפואה הוליסטית - דיאטנים, נטורופתיה והרבליזם ינסו לעזור למצבר לעבוד טוב יותר, שזה בהחלט כיוון טוב ועובד.
אני ניגש היישר לתקלה בתוך התא המגנטי הספציפי בתוך המצבר, לסיבה ההתחלתית השורשית שגרמה לכל המחלה או הכאב להתקיים, ולא למצבר עצמו כמכלול.
הכאב או המחלה לא יופיעו יותר עד סוף ימי חייך.
תקף גם לשימוש בכדורים פסיכאטריים.
דרך כזו יכולה לבטל גם ניתוח מתוכנן כי הניתוח בטל בשישים לאחר תקופת הריפוי והאינטגרציה.
שיתוף אישי - מהי התבוננות פנימית ואיך היא עזרה לי להרגיש בטוח יותר?
במהלך סשן התבוננות ראיתי ילד בחטיבה
בן 15 עם חולצה תכלת, שהשרוולים בידיים רופפים וגדולים עליו,
חולצה שגדולה עליו פי כמה מידות, מאוד רזה
והוא עומד במסדרון של בית ספר עם הילקוט הכחול הכבד על הכתפיים
עם ראש נוטה קדימה.
וכשעולה התמונה הזו, במקביל עולה לי מעגל של ילדים בוהים ומסתכלים עליו
נשאלתי מה הילד רוצה לעשות לילדים האלה שמסביבו,
וישר עלתה התשובה לחבוט בהם פיזית
בנקודת מבט של ילד בן 15, לראות
כאב אצל האחר גורם לו להרגיש הקלה.
שוב נשאלתי מה הילד הזה צריך?
בדימיון אני רואה אותו עומד לא מבין מה קורה,
עומד בפליאה ובתהייה על השאלה הזו
הוא לא מכיר ששואלים אותו שאלה כזאת.
הגוף לא מכיר בתשומת לב שמטיבה,
הוא הורגל לתשומת לב שלילית בכוונת פגיעה.
לפתע ראיתי ממנו רצון מטושטש לסוכריה אדומה על מקל
ושאלתי אותו למה הוא רוצה דווקא סוכריה אדומה?
והוא ענה לי שהוא צריך משהו מתוק, כדרך להקל
את התחושת מרירות וההתגוננות מהדריכות על כך שכל פעם
מישהו יבוא לתקוף ולחצות את המרחב הפיזי שלו.
לילד הזה היה אפשר לעשות הכל, לא היה לו גבול בעיני האחר
כשהוא מנסה להילחם הוא מפסיד
הוא לא מוגן, כל מקום מסוכן לו.
גם דמות של מורה לא הייתה בהכרח נוכחת
כשהוא ניסה לבקש עזרה.
והילד הזה הוא אני.
המציאות היומיות חזרה על עצמה כל יום, במשך כמה שנים,
הגוף כל הזמן בדריכות מאיפה תגיע ההתקפה הבאה,
דרך הקלמר או דרך כאפות בצוואר או צחוקים שיעבירו עליו.
רק מחכה שהיומיום בבית ספר יסתיים
מה שכן היו גם ימים של תחושת הקלה
"עברו 7 שעות ואף אחד לא הציק לי
רק שבדרך הביתה לא יציקו לי וסיימנו את היום בשלום"
ממש ככה אמרתי אחד לאחד בלב.
הייתי רואה בימים כאלה ימים שבעדי שאף אחד לא משתמש מולי
באלימות פיזית או מילולית.
היו גם ימים שבדרך הביתה התגרו והסתלבטו עליי
אז התקווה ליום חופשי ושקט התפוצצה ברגע בסוף.
למדתי עם הזמן שכמעט כל חבר תקע לי סכין בגב
רגע אחד חבר שלי ורגע אחר מצטרף לחגיגות,
עד מקום שאני כבר לא יכול לסמוך על אחרים
אחד שגרם לחרם, אחד שיצר חרם
אחד שניטרלי ולא באמת חבר
אחד שנהנה מכאבם של אחרים
אחד שצוחק כי מצחיק
ואחד שרוכב על ההשפלה שלי כדי להיות 'מקובל' יותר.
הבנתי שפשוט להיות בודד זה הבטוח ביותר
להיות ביחד עם אחרים, זה מסוכן ולא בטוח.
להיות לבד זה הכי בטוח ומוכר, וכך היה.
בדיוק אותן תחושות שהילד הזה חווה
התחושות הפיזיולוגיות לא ראשוניות, הגוף זוכר,
הזיכרון צרוב ברמת התא, ברמת הממברנה שבתא, בכל תא ותא.
הגוף זוכר וככה הגיב באותה סיטואציה שהייתה
הגוף מגיב לפני עוד לפני שעולה לראש
עצב וחנק בגרון,
רעידות בלב ובגרון
תחושת זלזול והשפלה לרוב
לחץ בעיניים, לחץ בגרון
הילד הזה מחייך ממקום של… לא נעים בושה, כאב...
ריכוך כאב....
לנתק ולהקל את הכאב היומיומי שלא יתפרק וישתחרר,
כי לא היה דרך עם מי לשתף את מה שהוא עובר,
ההישרדות היומיומית.
בשביל לא לחוש את כל הכאב שצרוב בגוף
זאת הייתה האסטרטגיה הכי טובה כדי לשרוד
המשאבים הרגשיים והאנרגטיים הכי טובים שהיו לי אז
לשמור לעצמי ועל עצמי, ולהחזיק מעמד.
רוב הזמן הייתי פוקר פייס אבל היו נקודות פורקן
של בכי ודמעות החיוך המאולץ היה עוצר אותם
מחייך תוך כדי הכאב כדי להפחית את המרירות.
בילדותי...
בילדותי נסגר לי הלב עקב מקרים רבים של אלימות פיזית ומילולית, מוסכמות חברתיות ואלימות מסביבה קרובה ומסביבה זרה.
לב סגור הוא החסימה הרגשית המאתגרת ביותר לפתוח, היא גם הכי כואבת.
כמעט תמיד הייתי מאוד בודד, שקוף שלא רואים אותו, מסתובב לבד בבית ספר בהפסקות, מרגיש לא בטוח להיות עם המקובלים כדי שלא ייצחקו עליי.
אחת מהנקודות תפנית הייתה בכיתה י"ג - עשיתי הנדסאי חשמל עם 13 שנות לימוד
כשהוזמנתי לעל האש ל"ג בעומר עם חברים שהיו מעין חברים, הם אמרו לי שאין מקום וכמה שעות אחרי אני מסתכל בסטורי באינסטגרם ומבין ששיקרו לי, ובכלל זה מגיע מסיבה שהם אינם מעוניינים שאני איהיה חלק מהם, חוויתי דחייה חברתית כואבת לראשונה. כבר באותו יום נרשמתי לחדר כושר ועשיתי את האימון הראשון כי החלטתי שנמאס לי מאיך שאני נראה ומהמעמד החברתי שלי.
הייתי תת משקל, שחיף 39 ק"ג בגיל 18, התחלתי להתאמן, עליתי 24 ק"ג ונהפכתי למאמן סטריט וורקאאוט (אימוני רחוב\משקל גוף) עם הזמן לפני 4 שנים.
אך עדיין נוצרו לי הרבה הדחקות עם השנים והכאב הוצף עם השנים,
עם קושי לבכות ולהתבטא רגשית מול אחרים.
זה שהגדלתי את ה'ביטחון העצמי' שלי עם כלי חיצוני כמו להעלות מסת שריר לא פיצה על הפלונטרים הרגשיים והטראומות.
היו פעמים וסיטואציות שאני פשוט התנתקתי רגשית 'ניתוק רגשי', כמנגנון הגנה, ממש הרגשתי כמו בול עץ - רואה ושומע - אבל לא מרגיש.
הייתי ראש אנליטי, אף פעם לא הייתי בנאדם רגשי או חזק באינטואיציה לכן כל הפעולות שלי והפעילות העסקית שלי התפתחה דרך השכל, האינטקלט ולא דרך הלב. לקוחות ואנשים הרגישו את זה, הכל היה די מונוטוני, אסטרטגי, ומחושב.
אם היה לי את הידע והכלים שיש לי היום לפני שנתיים אז התהליך שלי לפתוח את הלב היה מתקצר לחודשים בודדים במקום שנתיים, בחצי מהתהליך שלי עם עצמי.
לאחר 7 שנים בעולם ההתפתחות האישית, התפתחות רוחנית, והתפתחות עסקית, שבהם השקעתי בעצמי כ-190,000 ש"ח
כיום אני מטפל אנרגטי באמצעות כלים רוחניים שעוזרים לחוות שקט נפשי ונקי ממחשבות שליליות, בין היתר משתמשי בכלים לאיפוס אנרגטי במרכזי אנרגיה בגוף
אני מלמד פרקטיקות לרוגש ושקט נפשי, וגם איך ליצור ריפוי רגשי מהשורש.
ומלמד עוד תחומים כמו תיקשור, מטאפיזיקה, איזוטריקה, שמאניזם, חוצנים, וכלים רוחניים
80% מהמידעים שאני מלמד פיזית, הם דברים שאתם יכולים לבצע על עצמכם בצורה חינמית.
עם כל הידע והכלים שרכשתי עם השנים זה לא אומר שאני מושלם ומרגיש טוב 100% מהזמן, גם אני מרגיש לפעמים תחושות לא נעימות \ "תדר רגשי נמוך" - תהליך ריפוי הוא אינסופי לכל אחד. כלומר אין בנאדם כזה שמרגיש כל הזמן התלהבות ותשוקה, כן יש אנשים שמרגישים 90% מהזמן בתדר רגשי גבוה.
תמיד יהיה לנו בחיים אתגרים ושיעורים, לא משנה לאיזו רמת התפתחות נגיע🤍
אני לומד מכל מטופל, כל מתאמן שלי, כל אחד נחשב מורה בשבילי, אפילו אחיינית שלי הבת 3 שנים.
תודה שהשקעתם מזמנמכם והתעניינתם בי בקריאה🙏
תעודות והכשרות שעברתי
אם מאוד חשוב לכם תעודות ותארים בעדיפות ראשונה לפני הכל, אז אני פחות מה שאתם מחפשים,
כל הידע שצברתי היה דרך השקעת עשרות שקלים בסדנאות, קורסים, ספרים, מורי דרך, וניסיון עשיר עם מטופלים, מתאמנים ולקוחות.
ועם תוספת של יכולות אוטו-דידאקט, אך בכל זאת לאנשים שסקפטיים משאיר כאן כמה תעודות ומיזמים שעשיתי שבסופם כן היה מתוכנן לקבל תעודות.
מהניסיון העשיר שלי עם מטופלים, ה.אנשים הסקפטיים הם הארכיטיפ שהכי צריכים עזרה וריפוי, אלו הא.נשים שמפחדים לסמוך ולשחרר שליטה מסיבות מוצדקות ולגיטימיות.
לכן אני ממליץ שתעברו על זה, וגם על המלצות מטופלים בתחתית הדף כאן.
נמצא באתר מנחים של Kundalini Activation, באתר הרשמי שלהם בלחיצה כאן.
אני לעולם לא אפגע או אחשוף מידע דיסקרטי של מטופל ללא אישורו, במיוחד כשמדובר בנושאים אינטימיים ורגישים.
אני שומר על חוקי אתיקה ויושרה ברורים, חושף מידע שהמטופל צריך לדעת ומוכן אליו, יש מידעים ושיתופים אישיים שאנשים שמגיעים אליי עדיין לא מוכנים להיחשף, לכן אחשוף אותו בהתאם לשלב ההתפתחות של המטופל.
כאן ניתן ליצור איתי קשר לקביעת מפגש התנסות
שמי לידור יוסף שלום, בן 26, מכווין לחיבור לנשמה, שחרור קארמה, ושחזור גלגולים
בנוסף, מלמד כלים לרפואה אנרגטית בשילוב הדרכה רוחנית.
עבדתי כבר עם עשרות לקוחות ומטופלים בשנתיים האחרונות בריפוי כאבים כרוניים מהשורש, אמונות מגבילות והדרכה בהתפתחות רגשית ורוחנית כאחד.
אני מלמד כלים שניתן להגיע איתם למצבי תודעה שונים כמו בשימוש בחומרים פסיכדליים אך בצורה אורגנית וטבעית לחלוטין ללא אף חומר חיצוני.
ביניהן עבודה עם אנרגיה מינית (קונדליני), מדיטציה, תקשור, עבודת צללים, שטיפה אנרגטית, אקסס בארס ושחזור גלגולים.
לחשבון האינסטגרם שלי לחצו כאן
להמלצות נוספות והדגמות של טיפולים לחצו כאן
לפודקאסט 'עולים למימד 5' לחצו כאן
יו||וי יו||וי יו||וי